תפקידו של רופא תעסוקתי הוא לבדוק את מצבם הבריאותי של אנשים שאינם מסוגלים לצאת לעבוד מכיוון שהם לא נמצאים עוד בקו הבריאות, כפי שהיו בעבר. בסמכותו של רופא תעסוקתי לאשר היעדרות ממקום העבודה לתקופה ממושכת עקב מחלה וגם לקבוע בעניין אבדן כושר עבודה.
אנשים אשר נפגעים מתאונות עבודה, מתאונות דרכים, חלו במחלות מקצוע או נפגעו עקב רשלנות רפואית, ובעקבות כל אלה הם איבדו את כושרם לעבוד באופן חלקי או מלא, פונים אל רופאים תעסוקתיים כדי שאלה יבדקו אותם ויקבעו האם ביכולתם לחזור ולעבוד באותו תחום שבו עבדו, האם הם יכולים לחזור לעבוד בכלל או האם אין ביכולתם עוד לעבוד כלל.
ישנם מקומות עבודה לא מעטים (לרוב אלה מוסדות גדולים) אשר שולחים את המועמדים לעבודה אל מרפאות תעסוקה על מנת שייבדקו אצל רופאים תעסוקתיים במטרה לקבל אישור רפואי שהם אכן כשירים מבחינה בריאותית לעבוד באותו מקום ובאותו תחום נדרש.
בדיקה אצל רופא תעסוקתי
אדם אשר מגיע לבדיקה אצל רופא תעסוקתי חייב להיות מצויד בכל המסמכים הרפואיים הדרושים שיוכלו להעיד על מצבו הבריאותי, הן בעבר והן בהווה. הרופא התעסוקתי מנהל שיחה פנים אל מול פנים עם המטופל ודולה כל מידע נוסף לגבי מצבו, לגבי תפקידו בעבודה ולגבי התנאים שישנם במקום עבודתו.
ישנם מקרים שבהם רופא תעסוקתי בודק את המטופל באופן פיזי במרפאתו על מנת שיוכל לתת החלטה סופית על מצבו. מצבים אלו מתאפשרים כאשר הרופא התעסוקתי לא יכול לקבוע את מצב המטופל באופן ודאי, מכיוון שהמסמכים הרפואיים שנמסרו לידיו ותיאור עבודתו של הנפגע אינם מספיקים לצורך כך.
התוצאות של הבדיקה אצל רופא תעסוקתי הן קריטיות לגבי הנבדק מכיוון שיש להן השפעה ישירה על המשך עבודתו במקום העבודה. בסמכותו של רופא תעסוקתי לקבוע כי הנפגע לא איבד באופן מוחלט את כושר עבודתו והוא יכול להמשיך ולעבוד בה, אך בהגבלת העובד לסוג מסוים של עבודה ולתקופה מסוימת או לצמיתות (למשל איסור עבודה פיזית, איסור עבודה בעמידה, איסור עבודה בשמש, איסור עבודה במקומות רועשים).
רופא תעסוקתי וביטוח לאומי
רופא תעסוקתי הוא המוסמך הבלעדי לקבל את ההחלטות לגבי תביעות של אנשים אשר נפגעו בעבודה (בעקבות תאונת עבודה או בעקבות מחלת מקצוע) מול המוסד לביטוח לאומי. אדם אשר קיבל אחוזי נכות בביטוח לאומי (נכות מעבודה) וברצונו להעלותם בגלל שחלה החמרה במצבו הבריאותי, חייב לגשת אל רופא תעסוקתי על מנת שזה יאשר כי הדבר נכון.
רופא תעסוקתי הוא הסמכות הבלעדית שיכולה לקבוע ולאשר בעניין כושר עבודה של אדם שנפגע, גם כאשר הדבר מתנהל מול ביטוח לאומי וגם כאשר הדבר מתנהל מול חברות ביטוח, במקרים בהם אנשים תובעים פיצויים בגין אבדן כושר עבודה.