שיתוק ילדים נגרם כתוצאה מנגיף הפוליו. במחלה זו נפגעת מערכת העצבים. המחלה מדביקה באמצעות חלקיקי צואה שעוברים מהחולה, לגופו של אדם הבריא.
סימני המחלה פורצים כאשר נגיף הפוליו חודר למחזור הדם ולמערכת העצבים המרכזית, וגורם לחולשה ושיתוק של השרירים.
הפוליו פוגע בעיקר בעמוד השדרה וגורם לאי סימטריה בעיקר בגפיים התחתונות. קיימים מקרים בהם הפוליו גורם למוות כאשר שרירי הנשימה משתתקים. הנגיף גרם למותם של ילדים רבים בראשית המחצית הראשונה של המאה ה- 20 ועד לפיתוח החיסון. עם זאת, גם החיסון עצמו עלול לגרום במקרים נדירים מאוד לסימני שיתוק אצל מי שחוסן, או בן משפחה שבא במגע עם הפרשות צואה ושתן שלו.
מהי מחלת מקצוע?
החוק לביטוח לאומי מפרט רשימה סגורה של מחלות מקצוע המוכרות כסוג של פגיעה בעבודה. מחלת מקצוע היא מחלה שהנפגע חלה בה כתוצאה מכך שהיה חשוף לתנאים מזיקים במהלך עבודתו. במקרה כזה זכאי הנפגע בין אם הוא שכיר או עצמאי להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.
הכרה במחלת מקצוע תאפשר לנתבע לקבל זכויות והטבות בין היתר כדלקמן: דמי פגיעה עד שלושה חודשים, פיצוי חד פעמי במקרה שנקבעת רפואית בעקבות הפגיעה, קצבת נכות, תשלום עבור הוצאות רפואיות, גמלת תלויים לבני המשפחה, גמלת נכה נזקק, שיקום המאפשר השתלבות במקום עבודה, ואפשרות להיוון של קצבת הנכות בתשלום אחד.
חולה פוליו מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה
שיתוק ילדים נמנה על מחלות המקצוע ברשימה שבתקנות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד – 1954, בתוספת השניה בחלק ב' בסעיף 3:
"שיתוק ילדים"
"עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה".
כמו כן, הדין קובע כי קיימת חובה של מעביד להודיע על תאונה או מחלת מקצוע שנגרמה לעובד. ההודעה תהא למחלקת הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה ועצמאי ידווח גם לביטוח לאומי. מחלת הפוליו מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שמחייבות בהודעה למפקח עבודה אזורי .
פיצויים לחולי פוליו שנפגעו בילדותם בארץ
החוק קובע שמי שחלה בשיתוק ילדים ויגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר במחלתו, יוכל לקבל דרגת נכות וכן מענק וקצבה. החוק מאפשר קבלת פיצוי חד פעמי וכן קצבה חודשית בהתאם לגובה אחוזי הנכות. יש חולי פוליו שמקבלים מהביטוח הלאומי גם קצבת ניידות הכוללת הלוואה לרכישת רכב, וקצבת חודשית לאחזקתו, וכן תג חניה, פטור ממס הכנסה, קצבת נכות הכללית, קצבת שירותים מיוחדים או קצבת סיעוד.
החוק קובע כי קבלת הפיצויים אינה מותנית בכך שהנפגע לא מקבל קצבה אחרת. מי שחלה בפוליו, נקבעו לו אחוזי נכות, והוא סובל מהחמרה במצבו הרפואי בגלל המחלה, יוכל לבקש להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע מחדש את דרגת הנכות שלו ולקבל הפרש פיצויים.
פסק דין בנושא חולה פוליו שהחמרה במצבו הרפואי הוכרה כמחלת מקצוע
בית הדין האזורי לעבודה קיבל תביעה שהגיש תובע כנגד המוסד לביטוח לאומי, במסגרתה ביקש להכיר בפגיעה בברך ובקרסול שמאל שלו כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי דחה את בקשתו להכיר בו כנפגע עבודה. התובע היה פועל שיפוצים, ובמסגרת עבודתו זו עבד עם סולמות ופיגומים כשהוא נושא משקל רב על גופו. כמו כן היה כורע על ברכיו פעמים רבות וקם שוב ושוב להביא ציוד.
התובע סבל ממחלת פוליו מילדות, היתה לו חולשה ברגל ימין, ולכן רגלו השמאלית נשאה בעיקר העומס של עבודתו. עם חלוף השנים, נפגעה גם רגלו השמאלית מהמאמץ הכפול, והוא סבל מכאבים עזים. מומחה רפואי קבע כי עבודתו של התובע השפיעה רק ב- 20% על הפגיעה ברגלו השמאלית, שכן עיקר הפגיעה נבע מגורמים אחרים כמו מחלות אחרות ותרופות סטרואידיות שפגעו בשרירים ובמפרקים של הרגל.
בית הדין פסק, כי עבודתו של התובע גרמה ליצירת עומס,שהחמיר את הפגיעה ברגלו השמאלית בכעשרים אחוזים. בית הדין הדגיש כי לפי הלכות משפטיות שנפסקו בבית הדין הארצי, מספיקה השפעה של 20% של העבודה על החמרת המחלה הקיימת, כדי להקים קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה. ולכן, קבע בית הדין כי תנאי עבודתו של התובע שהיה חולה פוליו, החמירו את המצב של רגלו השמאלית, ויש לראות בו כנפגע עבודה.