פגיעה בעבודה יכולה להתרחש כתוצאה מאירוע טראומתי יחיד למשל כתוצאה מחבלה או ממכה. לעיתים אחרות, הפגיעה בעבודה תהיה תוצאה מצטברת של אירועים שהביאו בסופו של דבר לפגיעה או למחלה שממנה סובל החולה.
מצב זה, שבו עובד נפגע במהלך עבודתו בעקבות חשיפה לגורמים שונים ידוע בשם מיקרו טראומה. ביולי 2014 התקבלה החלטה חשובה של בית המשפט, שהפך על פיה החלטה של המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר במחלת הסרטן מסוג לימפומה כפגיעה שאירעה במהלך העבודה של כבאי.
חשיבותה של ההחלטה נרחבת יותר מאשר המקרה הספציפי, שכן הוא יכול להשליך גם על מקרים שנידונו בעבר וכאלה שידונו בעתיד בהקשר של סרטן ופגיעה בעבודה.
סרטן ומחלת מקצוע
לפני שנדון במקרה המדובר, שנידון בבית המשפט ממש לאחרונה, ראוי לציין שאין זה המקרה הראשון שבו נמצא קשר בין סרטן לבין פגיעה של עובד במהלך עבודתו. פגיעה כזאת, צריך שיהיה בה קשר סיבתי וודאי או לפחות מובהק, כדי לאפשר לנפגע לקבל פיצוי מתאים – קצבה חודשית או פיצוי חד פעמי.
ההבדל שבין המקרה שעליו אנו מדברים, שעוסק בכבאי שחלה בלימפומה, לעומת סוגי סרטן מסוימים אחרים, טמון ברשימת מחלות המקצוע המוכרות. בביטוח לאומי קיימת רשימה שבה סוגים שונים של פגיעות נחשבות לפגיעות ידועות ומקובלות, לעוסקים בתפקידים מסוימים. במקרים כאלה, קל יחסית לעובד שחלה לקבל את זכויותיו השונות.
דוגמא לכך ניתן למצוא בסוגי סרטן כגון סרטן העור, בקרב, עובדים שחשופים לשמש ולקרינה, סרטן הריאות, בקרב עובדים שחשופים לאסבסט או לחומרים רעילים אחרים וכן עובדים החשופים לקרינה. החידוש שבפסיקה האחרונה הוא בכך שלראשונה הוכרה מחלת הסרטן מסוג לימפומה (סרטן שפוגע במערכת הלימפה) כמחלת מקצוע.
סרטן מסוג לימפומה ונזק מצטבר
כדי להראות שמחלת הלימפומה של הכבאי קשורה קשר הדוק לעבודתו, היו צריכים באי כוחו למצוא ראיות שונות לקשר שבין המחלה לבין התפקיד שבו הועסק. לכאורה, ניתן לטעון שמחלה זו פוגעת גם באוכלוסייה הכללית, דבר שאכן נטען על ידי מומחי הביטוח הלאומי, אולם פרקליטי הכבאי טענו אחרת. על פיהם, נזק מצטבר בשל חומרים שונים שאליהם נחשף כבאי פעיל מעלים את הסיכון לחלות במחלה, וזאת בצורה משמעותית.
גם מחקרים מהעולם הראו שכבאים נפגעים מסרטן הלימפה באופן מובהק ובאחוזים ניכרים מעבר לאחוזים באוכלוסייה הכללית. יתר על כן, על פי טענת התובע, אפילו נציג הביטוח הלאומי קבע בתחילה שיש קשר בין משלוח היד לבין המחלה אולם למרות זאת נטען שהדבר איננו מספק.
רק לאחר מסכת ארוכה, שהצריכה התדיינות משפטית של שבע שנים, קבע בית המשפט שהראיות שהוצגו די בהן כדי לקבוע שמדובר על פגיעה בעבודה ושהנפגע זכאי לפיצויים המקובלים.
החלטה חשובה מבחינה תקדימית
פרקליטיו של הכבאי, שהצליחו לסייע בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, מציינים את חוסר שביעות רצונם מההליך הארוך והמיותר, לטענתם, שנאלצו לעבור. לדבריהם, לאור העובדות הקיימות ולאור חוות דעת פנימית של מומחה מטעם ביטוח לאומי, ניתן היה לאשר את ההכרה במחלה כמחלת מקצוע, גם ללא התערבות בית המשפט.
במקביל, נרשמה שביעות רצון בקרב חוגים משפטיים מכך שבית המשפט החליט מה שהחליט. על פי הטענות, העובדה שכבאי הוכר כנפגע בעבודה בסרטן הלימפומה תוכל לסייע לכבאים נוספים שחלו במחלה, בפנייתם לקבל הכרה שכזאת. יש לציין שלא כולם תמימי דיעים עם דעה זאת. ישנם מקורות שסבורים שלא מדובר בתקדים במלוא מובן המילה, שכן התביעה אושרה רק בהתאם למאפייני המקרה הספציפי הנ"ל.
עם זאת, אין ספק שגם ביטוח לאומי עצמו וגם בית הדין לא יוכלו להתעלם במקרים עתידיים מהקשר שנמצא בין סרטן מסוג לימפומה לבין עיסוק מקצועי.
