המרכז לתאונות עבודה ומחלות מקצוע
למימוש הזכויות הרפואיות שלכם חייבים עו"ד- פנו עוד היום לעו"ד הראל יטיב
תאונות עבודה
תאונות עבודה הן תאונות הנגרמות במקום העבודה (או כתוצאה מהתפקיד, במידה ומקום העבודה אינו קבוע), וכן תאונות המתרחשות בדרך אל וממקום העבודה. זו יכולה להיות תאונה המערבת מכשיר עמו עובדים, ואף תאונה הקשורה לתנאי העבודה, למשל כתוצאה מליקוי במבנה או בסביבת העבודה, ואף תאונה שהתרחשה במיקום הפיזי בו עובדים.
בכל שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות עבודה שונות, ובעשרות מקרים הדבר מוביל למותו של הנפגע. ניתן לתבוע שלושה גורמים שונים על נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה: המוסד לביטוח לאומי, מקום העבודה וחברת הביטוח של המעסיק. בכל מקרה יצטרך הנפגע להוכיח כי הפגיעה אכן נכללת תחת ההגדרות של תאונת עבודה.
למטרה זו יש לתעד באופן מפורט ככל הניתן את הפגיעה, וכן להגיש טופס מיוחד (ב.ל 250) למוסד לביטוח לאומי המהווה בקשה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, למטרת קבלת הזכויות הקבועות בחוק.
מחלות מקצוע
מחלות הקשורות לעבודה משרדית: לא רבים יודעים זאת, אבל אפילו המשרד הסגור והתמים טומן בחובו סכנות בריאותיות שראוי לשים אליהן לב.
כאבי גב ושרירים: שעות הישיבה המרובות, מענה לטלפון תוך כדי התעסקות בדברים אחרים, ישיבה לא נכונה על הכסא, מסך מחשב שנמצא בזווית לא טובה – כל אלה גורמים לעשרות עובדי משרד ללקות במחלות הקשורות לשלד-שריר. הבעיה העיקרית עם פגיעות מסוג זה היא העובדה שהנזק הוא בדרך כלל מצטבר ואיטי, ובלי שהעובד שם לב, הוא מוצא את עצמו עם כאבי גב חוזרים ונשנים, דלקות בגידים וכדומה.
לחץ (סטרס): ממחקר שהתפרסם לאחרונה באנגליה עלה כי עובדים משרדיים, הן בעמדות בכירות והן בעמדות נמוכות יותר, חשופים לפגיעות של לחץ. לחץ עבודה הוא דבר ידוע ומוכר לכל מועסק במשק, אבל המחקר התבסס על עובדי משרד הנתונים בלחץ. התברר כי הלחץ גורם לשיבוש התהליך ההורמונאלי הטבעי בגוף, ובכך יוצר סיכון מוגבר ללקות במחלות לב. לחץ בעבודה מתקשר בדרך כלל להתנהגויות לא בריאות אחרות כגון עישון, חוסר הקפדה על כושר גופני וכדומה.
מחלות עור: לא תמיד יודעים זאת אך גם עובדי משרד עלולים ללקות במחלות עור שונות כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים שונים כגון דיו, ממסים דבקים וכדומה. מחלות הקשורות לעבודה חינוכית -הדרכה, הוראה.
מורים ומדריכים עומדים שעות רבות מול קהל וחשופים למחלות ייחודיות למקצועם:
דלקות גרון ובעיות במיתרי הקול: מורים ומדריכים לא תמיד שמים לב לעובדה שהם מאמצים את קולם רוב שעות היום. מאמץ ממושך על מיתרי הקול עלול להביא לשיתוק זמני שלהם, ליצירת נזק בלתי הפיך למתירי הקול ולדלקות גרון שונות.
בעיות רגליים: מורים שעומדים שעות רבות מול הכיתה או מדריכים שמטיילים ברגל ימים ארוכים עלולים למצוא את עצמם חולים במחלות מפרקים שונות שנובעות ממחסור במנוחה נאותה והרפיה של שרירי הרגליים.
גירים: מחקרים מסוימים טוענים שנמצא קשר בין גירים ללוח, לבין מחלת הסרטן. כיום רבים מבתי הספר משתמשים בלוחות מחיקים, אך גם להם יש סכנות – שאיפת אדים מסוכנים מעטי הכתיבה המיוחדים וחשיפה לחומרים שונים תוך כדי העבודה החינוכית השוטפת.
מחלות עור: מדריכי טיולים ומורים מרבים לצאת אל השטח הפתוח, המכיל בתוכו הרבה סכנות, ובמיוחד קרינת השמש. באוסטרליה, למשל, נהוג מאוד שילדים קטנים יוצאים לשחק בחצר כשהם חבושים בכובע ובמשקפי שמש, על מנת למנוע את החשיפה המוגזמת לשמש.
למימוש הזכויות הרפואיות שלכם חייבים עו"ד- פנו עוד היום לעו"ד הראל יטיב
או חייגו
מחלות שקשורת לעבודות כלליות: סבלים, גננים, ספרים, קוסמטיקאיות בעיסוקים שונים ומגוונים אנחנו חשופים לכל מיני סוגים של מחלות שכדאי לשים אליהן לב:
דלקות עור: עובדים רבים עובדים בסביבות עבודה רטובות – מדריכי שחיה, הידרו – תרפיסטים, טבחים ואופים, עובדי מכבסות וכדומה. סביבת עבודה רטובה עלולה לגרום למצב שבו העובד חשוף לדלקות עור, שנגרמות כתוצאה מגירוי היתר המתמיד של העור.
חשיפה לחומרים כימיים: כמעט בכל אחד מסוגי העבודות לעיל ישנה חשיפה כזו או אחרת לחומרים מסוכנים: צבע שיער, ממסים שונים, חומרי איפור, חומרי חיטוי וכדומה, חומרים אלו עלולים לגרום לכוויות ומחלות שונות.
פציעה : ברבות מן העבודות מסוג זה הסיכוי להיפצע במהלך העבודה הוא גבוה: עבודה עם כלים כבדים, מכשירים חדים וסכנת התחשמלות, נשיאת משא כבד של סבלים או עובדי סיעוד מלוות את המועסקים בכל צעד אליו יפנו במהלך עבודתם.
מחלות כלליות
רעש: רבים מן העובדים חשופים לרעש חזק במקומות עבודתם ולכן שמיעתם הולכת ונפגעת לאורך זמן : תקליטנים, עובדי מכונות, נהגי משאיות וכו'
זיהום אוויר: ברבים מענפי התעסוקה, במיוחד אלו שקשורים למקומות באוויר הפתוח, ישנה סכנה של זיהום אוויר קשה ממכוניות שחולפות על יד העובד- בעיה חמורה במיוחד אצל נהגים ושומרים בחניונים לדוגמה.
בעיות עיניים: בעיות עיניים נוצרות כתוצאה מתאורה לקויה או לא מתאימה בעבודה וגורמות לאימוץ העיניים ולנזקים בטווח הארוך.
קרינה: עובדים רבים בכל תחומי התעסוקה במשק עסוקים עלולים להיות חשופים לקרינה מכל מיני סוגים במקום העבודה.
זכויות נפגע במקום העבודה
מדינת ישראל מעניקה זכויות רפואיות וזכויות כלכליות רבות לאנשים אשר חלו או נפצעו במקום עבודתם. אגף השיקום של משרד הבריאות, למשל, מעניק טיפול, סיוע ושיקום מקצועי לנפגעי העבודה. במקרים של פציעה או מחלה שהובילה לנכות, זכאי הנפגע לקבל גמלת נכות מעבודה בכפוף לאישורה של הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.
לאחר פגיעה בעבודה יכול הנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיוכר כנכה עבודה, גם במקרים של נכות זמנית אשר אינה מאפשרת לאדם להמשיך בעיסוקו וכאשר הוא זקוק לגמלה או קצבת סיוע מטעם המדינה והמוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי מכיר בנפגעי עבודה ומעניק סיוע ותמיכה לנפגעים אשר הוכיחו את הקשר בין עבודתם לפגיעה שחוו. עם זאת, על מנת לקבל פיצויים ממקום העבודה עצמו האדם עשוי להידרש להגיש תביעה בה יוטל עליו להוכיח את הקשר בין הנזק שנגרם לו למקום העבודה או התנאים הקיימים בו.
תאונות עבודה מתייחסות לאירועים המתרחשים במקום העבודה ומביאים לפציעה או לפגיעה בעובדים. תאונות אלו יכולות לנוע מפציעות קלות כמו חתכים וחבורות ועד לאירועים חמורים יותר כגון נפילות, תאונות מכונות או חשיפה כימית.
תאונות עבודה יכולות להיגרם מגורמים שונים, לרבות תנאי עבודה לא בטוחים, חוסר הכשרה מתאימה, פרוטוקולי בטיחות לא מספקים וטעויות אנוש. סיבות נפוצות נוספות כוללות ציוד לא תקין, רשלנות, עייפות ותחזוקה לקויה של מקום העבודה.
למעסיקים יש אחריות משפטית לספק סביבת עבודה בטוחה לעובדיהם. זה כולל יישום אמצעי בטיחות, ביצוע הערכות סיכונים שוטפות, מתן הכשרה נאותה והבטחת עמידה בתקנות הבריאות והבטיחות. כמו כן, על המעסיקים לדווח לרשויות הרלוונטיות על תאונות עבודה ולספק פיצוי ותמיכה הולמים לעובדים שנפגעו.
ניתן למנוע תאונות עבודה באמצעות שילוב של אמצעים יזומים. מעסיקים צריכים לתת עדיפות לבטיחות על ידי מתן הכשרה מקיפה, אכיפת פרוטוקולי בטיחות, תחזוקה שוטפת של ציוד וביצוע הערכות סיכונים יסודיות. העובדים צריכים גם להיות אקטיביים בזיהוי ודיווח על סיכונים פוטנציאליים במקום העבודה ולפעול לפי כל הנחיות ונהלי הבטיחות.
